נוגע 1 - ניוזלטר על שירה - חנוכה

אין ילד בישראל שלא שר בגן את "הבה נרימה" (מילים: לוין קיפניס) לצלילי ההמנון המוכר והמרגש של גיאורג פרידריך הנדל:

הבה נרימה נס ואבוקה
יחד פה נשירה שיר - החנוכה.

מכבים אנחנו, דגלנו רם, נכון,
ביוונים נלחמנו ולנו הניצחון.

פרח אל פרח זר גדול נשזור,
לראש המנצח, מכבי גיבור.

השיר נכתב בשנת תרצ"ו (1936) והופיע בחוברת "לוין קיפניס - מחרוזת: זמירות ומשחקים לילדים", תרבות וחינוך 1970. חובבת שירה בשם זיוה לוי יודעת לספר (באתר "זמרשת"), שאחרי הבית של 'פרח אל פרח' נהגו לשיר בית נוסף (לפי הלחן של הבית השני):
לגִּבּוֹר (ל----גיבור)
כָּבוֹד נָרֹן (כבו----ד נרון)
שִׁירַת חֹפֶשׁ (שי----רת חופש)
נִצָּחוֹן) ני----צחון)
הבית הנוסף לא מופיע בגלגוליה השונים של המחרוזת של קיפניס (1923, 1953, 1978), וככל הנראה לא נכתב על ידו (לפי זמרשת).

גיאורג פרידריך הנדל היה מלחין בן תקופת הבארוק. הוא נולד וגדל בגרמניה, ולאחר תקופת יצירה באיטליה, הגיע לחצר המלוכה האנגלית שם הפך למוסיקאי החצר. בתקופה זו הרבה בכתיבת אורטוריות, שהידועה שבהן היא אורטוריית המשיח, המושרת בעיקר בחג המולד או בחג הפסחא.
השנייה בפופולאריות שלה מבין האורטוריות של הנדל היא האורטוריה "יהודה המכבי". הליברטו של האורטוריה נכתב על ידי הכומר תומס מורל, בהתבסס על ספר המכבים, לרגל ניצחון האנגלים על המורדים היעקובינים בסקוטלנד, באפריל 1746, ובעקבותיו - האיחוד הסופי של הממלכה המאוחדת. הגיבור שלכבודו נכתב מזמור ההלל היה הדוכס מקמברלנד, שניהל את הקרב עד לנצחון. באופן אירוני, הדוכס מקמברלנד דווקא לא היה מצביא מי-יודע-מה, שבמרבית הקרבות האחרים שלו נחל מפלות. שלא לדבר על כך, שאחת הסיבות שהובילו לכתיבת האורטוריה היה הצורך להחליק את דעת הקהל, לאחר שבמהלך הקרב בסקוטלנד טבחו חייליו של הדוכס במורדים היעקובינים ללא רחם.
מכל מקום, לאחר שהולחנה במהלך קיץ 1746, הועלתה האורטוריה לראשונה באפריל 1747 בתיאטרון הקובנט גרדן, וזכתה להצלחה רבה. הלהיט האולטימטיבי של האורטוריה "יהודה המכבי" הוא, כאמור, שיר ההלל לדוכס, המושר על ידי מקלה מעורבת של ילדים, מבוגרים ו... בתולות (כך במקור, על פי הנחיית המלחין):

See, the conqu'ring hero comes!
Sound the trumpets, beat the drums.
Sports prepare, the laurel bring,
Songs of triumph to him sing.

אגב, גם באנגלית זכתה המוסיקה הנפלאה ומעוררת ההשראה של הנדל לגרסה מילולית נוספת, המשמשת כמזמור תהילה דתי לישו, תחת הכותרת Thine be the glory.   

בשנת 1825 התנגנה האורטוריה "יהודה המכבי" ברקע של אחד המופעים המוזרים ביותר בתולדות הציונות, ומעשה שהיה כך היה:
כ- 75 שנה קודם לקונגרס הציוני ה- 6, בו העלה הרצל את הרעיון להקים מדינה ליהודים באוגנדה, חי ופעל בארה"ב חוזה מדינת יהודים אחר, בשם עמנואל נח. נח רב החזון רכש את האי גרנד איילנד שליד מפלי הניאגרה, מידי האינדיאנים שאכלסו אותו. הוא שילם תמורת האי סכום דמיוני של 1,000 דולר, ונתן לו את השם: אררט. בהמשך, ערך את טקס הנחת אבן הפינה לבית היהודי החדש, בכנסיית סנט-פול, שליד העיר באפלו, בצפון מדינת ניו-יורק. בטקס המרשים עטה נח גלימה סגולה, והכתיר את עצמו כ"שופט ישראל" של העיר והמדינה החדשה, כשברקע מתנגנת לה האורטוריה "יהודה המכבי" להנדל.
לרוע המזל, נתקלה היוזמה של נח בזלזול מצד ראשי הקהילה היהודית, ומשלא הצליח לגייס, לא מימון לפרויקט ולא "אזרחים" למדינה החדשה - התייאש, ומכר את הקרקע לסוחר עצים מקומי.

מופע הבכורה של האורטוריה "יהודה המכבי" בעברית נערך בשנת 1932, במסגרת החגיגות לפתיחת משחקי המכבייה הראשונה בארצישראל. אהרון אשמן תרגם את הליברטו של תומס מורל בדייקנות רבה, והשיר בוצע כחלק ממחרוזת שירי גבורה יהודיים, בנשף שהתקיים בבית העם ברחוב בן יהודה.

התרגום המלא של האורטוריה נעשה עבור מקהלת "האורטוריה הארץ-ישראלית", והיא בוצעה פעמים רבות, בהשתתפות התזמורת הסימפונית העממית ובניצוחו של פורדהאוס בן-ציסי, שהיה מנהל המקהלה.
קצת קשה להאמין היום, אבל אחד הביצועים האחרונים של האורטוריה היה בפני חיילי צה"ל בבסיס תל השומר, בחג חנוכה 1950. אגב, שירות התרבות של צבא ההגנה לישראל (כן... ממש לשפשף את העיניים...) הוציא לאור את הליברטו המקוצר של האורטוריה "יהודה המכבי", בתרגומו של אשמן, לציון יום ההגנה תש"ט (... אמרו שהיה פה שמח לפני שנולדתי, לא?...)

וכך תרגם אהרון אשמן את הטקסט של מורל:
הִנֵּה הוּא בָא עִם צְבָא חֵילוֹ,
בַּשּׁוֹפָר נָרִיעַ לוֹ.

זֵר דַּפְנָה וְשֶׁבַח רַב
לַמְּנַצֵּחַ בַּקְּרָב.

הִנֵּה הוּא בָא נֶאְפָּד כָּבוֹד
בִּתְרוּעָה בְּשֶׁפַע הוֹד.

בקישור: הקלטה של "הנה הוא בא" מתוך אירוע זמרשת מס' 9.

להנאתכם, שרשרת טיפים לארגון ערב מוצלח של שירה בציבור לחברים. והפעם: 3 טיפים ראשונים בשרשרת

כמה אנשים להזמין?
חלק חשוב בהצלחה של ערב שירה היא תחושת הביחד וההתלכדות סביב מדורת השיקופיות. בשביל תחושת הגיבוש, טוב שהחדר יהיה מלא באנשים, אבל חשוב אוד שלכולם יהיה מקום ישיבה נוח, שיאפשר להם לראות את שקופיות המילים באין מפריע.

לאיזו שעה להזמין את האורחים?
תלוי מתי מתוכנן האירוע. לאירוע המתקיים באמצע השבוע (כלומר, כשיום המחרת הוא יום עבודה), כדאי להזמין לשעות הערב המוקדמות, כמקובל באירועי תרבות ציבוריים. אירוע המתקיים בסוף השבוע - אפשר ורצוי להתחיל מאוחר יותר, בין תשע וחצי לעשר בלילה, לאחר שכל המוזמנים סיימו מן הסתם את המחויבויות המשפחתיות.
אל תתפתו לדחות את תחילת הערב לשעה מאוחרת יותר, מפני שעל פי חוק שעות מנוחה, חל איסור על הקמת רעש לאחר חצות הלילה, וכמעט תמיד יימצא שכן שהדי השירה יפריעו את מנוחתו די, כדי להתקשר למשטרה ולבקש את התערבותה.

מה באמת עושים עם השכנים?
ביום האירוע, מומלץ לפזר בסביבה הקרובה פתקים ידידותיים, בהם תודיעו על האירוע המתוכנן ותבקשו את סליחת השכנים על הרעש הצפוי. במקרה של שכנים המוכרים כשוחרי שקט אקטיביים - כדאי ללוות את הפתקים בפנייה אישית פנים אל פנים, ואם מתאים לכם ויש מקום, הכי נכון להזמין אותם להצטרף אל מעגל השרים.

נא להכיר את התופעה החברתית החמה ביותר ברשת: Flash Mob או בעברית "אספסוף בזק".
אספסוף בזק היא קבוצה גדולה של אנשים, המתארגנת באמצעות האינטרנט, נאספת במקום ציבורי לפתע פתאום וללא התרעה מוקדמת, מבצעת פעילות קצרה, לא שגרתית ובלתי צפויה, ומתפזרת תוך דקות ספורות - בלי להכיר, בלי לדבר ובלי לתת הסברים לקהל שמסביבם. 

בתחילת חודש נובמבר נערך במדרחוב בן יהודה בירושלים אספסוף בזק ראשון בתולדות העיר. למעלה מ- 150 משתתפים הצטרפו לריקוד ושירה במרכז המדרחוב, לצלילי "הי יה" של להקת outkast, שעשו "עלייה" לעברית (חלקית) לכבוד חג החנוכה. את אספסוף הבזק הירושלמי ארגן ארגון "נפש בנפש", המעודד עלייה של צעירים יהודים מצפון אמריקה וארצות דוברות אנגלית.

את המבוכה והתדהמה מול מראות אספסוף בזק ראשון מסוגו, שהתחלפו בחיוכים ובהפתעה (לטובה) - אפשר לראות על פני הצופים, באחד מעשרות הסרטונים שתיעדו את האירוע והועלו ליוטיוב.

לפניכם, חידה מוסיקלית ברוח החג:
מה הקשר בין יהודה המכבי ויהושע בן נון, לבין חג החנוכה?

את פתרונות החידה אתם מוזמנים לשלוח דרך דף "צרו קשר".

בין הפותרים נכונה שיירשמו באתר - יוגרלו 2 תקליטורים.
פתרון החידה יפורסם בניוזלטר הבא. אל תחמיצו!

אהבתם את "נוגע"?
אשמח אם תעבירו אותו לקרובים, מכרים וחברים, ותזמינו גם אותם להצטרף למועדון החברים של גדי רוה, ולהירשם לקבלת "נוגע" - ניוזלטר לאוהבי שירה בציבור וזמר.

שלכם,

גדי רוה